מכרז תפור, סבירות תנאי סף והתערבות שיפוטית בהם
האם כאשר תנאי מכרז מאפשרים התמודדות רק למספר זעום של מתמודדים פוטנציאליים מלמד הדבר על תפירת מכרז? מהם גבולות שיקול הדעת של עורך המכרז בקביעת תנאיו ובפרט בקביעות תנאי הסף בו?
תנאי סף במכרז מעצם טיבם משמשים כסנן המאפשר רק למציעים שעומדים בדרישותיו להשתתף בתחרות. לעורכי המכרז יש מרחב שיקול דעת רחב בעיצוב תנאי הסף. רחב, אך לא בלתי מוגבל. לא אחת, מובאת לפתחו של בית המשפט ההכרעה בשאלות סבירותו ומידתיותו של תנאי סף מסוים. לעתים עולה הטענה כי דרישות הסף מלמדות על מכרז שנתפר למידותיו של מציע מסוים. מקרה כזה הובא לאחרונה בפני בית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת.

עת"מ (נצ') 72489-06-25 אינטרטאון בע"מ נ' עיריית מגדל העמק ואח' (נבו 3.12.2025).
תמצית העובדות הרלבנטיות

v עניינה של העתירה הוא במכרז פומבי לאספקה, התקנה ותחזוקה של מערכות שפרסמה עיריית מגדל העמק ("העירייה").

v תנאי סף במכרז ("תנאי הסף") דרש ניסיון מוקדם באספקת שירותים בשני תחומים שונים: בתחום GIS ובתחום בהפעלת מערכת לניהול ועדה מקומית לתכנון ובנייה ("התחומים"). העירייה איפשרה, לצורך עמידה בתנאי הסף, להשתמש בניסיונו של ספק משנה.

v העותרת היא חברה בעלת ניסיון המספקת שירותים בתחום GIS. לטענתה איחוד התחומים ודרישות תנאי הסף לניסיון בכל אחד מהם, מצמצמת את התחרות למידותיו של ספק אחד.

v משכך, טענה העותרת כי תנאי הסף אינו סביר ואינו ענייני ויש לתקנו על מנת לאפשר תחרות הוגנת.

השאלות המשפטיות:

האם תנאי סף המצמצם את התחרות למידות מציע אחד או מספר זעום של מציעים הינו תנאי סף פסול? מהם גבולות ההתערבות השיפוטית בסוגיית סבירות וענייניות תנאי סף?

נפסק:

v אף אם האיחוד של שני התחומים הנבדלים וקביעת תנאי סף משותף ביחס לשניהם מצמצם את מספר המציעים הפוטנציאליים אין משמעות הדבר בהכרח, כי מדובר בתנאי פסול במכרז. הבחינה הרלוונטית היא האם מדובר בתנאי אשר נדרש לצורך הגשמת מטרות המכרז.

v לא הוכחה כוונת זדון של העירייה בעניין תפירת המכרז למידותיו של ספק כלשהו. אכן הגשת הצעה יחידה או מספר מצומצם של הצעות במכרז, עשויה להדליק נורה אדומה בדבר חשש שהמכרז לא הגשים את הפוטנציאל התחרותי שלו ו/או חשש לתפירת מכרז. אולם, מספר קטן של מתמודדים במכרז, אינו מלמד בהכרח על פגם במכרז ובתנאיו, והוא יכול להיות תולדה של היקפו המצומצם של השוק או של דרישות מוצדקות אשר נדרשות במקרה הרלוונטי.

v העירייה הציגה נימוקים מקצועיים ראויים לאיחוד בין שני התחומים לאור אופי המערכות, הקשר ההדוק ביניהן והצורך בממשק ביניהן. דרישתה לפתרון אינטגרטיבי מגורם אחד היא לגיטימית ועניינית. אין זה מתפקידו של בית המשפט להחליף את שיקול דעתה המקצועי של הרשות בקביעת אופי השירות הנדרש לה, כל עוד שיקול דעת זה נעשה בתום לב ובסבירות.

v העובדה שבפועל הוגשה הצעה יחידה, כשלעצמה, לא די בה כדי לפסול את המכרז ו/או את התנאי הרלוונטי. האמור מקבל משנה תוקף בשים לב שהמשיבה פעלה באופן סביר במטרה להרחיב את התחרות על ידי מתן אפשרות להגיש הצעה במכרז בשיתוף פעולה עם ספק נוסף.

v לעורך המכרז מסור שיקול דעת רחב בקביעת תנאי המכרז בהתאם לצרכיו המקצועיים והארגוניים. בית המשפט יתערב בשיקול דעת זה רק במקרים חריגים וקיצוניים של חוסר סבירות, חוסר ענייניות, או פגיעה מהותית בעקרונות יסוד של דיני המכרזים. הרשות אינה מחויבת לנסח מכרז באופן המותאם ליכולותיהם של ספקים מסוימים, אלא רשאית לקבוע תנאים המשקפים את צרכיה הבלעדיים, ובלבד שהם ענייניים, סבירים ומידתיים. התערבות שיפוטית בתנאי מכרז תהא מצומצמת, ותיעשה רק במקרים ברורים וקיצוניים במיוחד של חריגה ממתחם הסבירות. התערבות זו מוגבלת אף יותר בעניינים שבמומחיות הרשות.

הערה בשולי הפסיקה

v בפסיקה קיימים גם קולות אחרים ביחס לסבירות "איחוד תחומים". כך בעת"מ (מינהליים מרכז) 57561-02-14 מרקעים שילוט חוצות בע"מ נ' עיריית נתניה (נבו 8.5.2014) נקבע כי תנאי סף הדורש תקופת ניסיון בשני תחומים כאחד, הן במתקני שילוט החוצות והן במתקני ריהוט רחוב, אינו סביר ויש בו כדי לפגוע בצורה אנושה בחופש העיסוק, בהגינות הבסיסית ובאינטרס הציבורי. את התוצאה השונה בין פסקי הדין ניתן לנסות ליישב לאור מטרת "איחוד התחומים". בפסק הדין אותו סקרנו מטרת איחוד התחומים נגעה לתכלית המקצועית של ביצוע ההתקשרות נשוא המכרז. בעניין מרקעים, איחוד התחומים נגע ליצירת "עסקת חבילה" המאחדת שני נושאים שאינם אינטגרליים וזאת לצורך "שיווק" התחום האטרקטיבי פחות. בית המשפט ייטה שלא להתערב בשיקולים מקצועיים הנוגעים לליבת ההתקשרות. בנושאים שאינם כאלה – כמו במקרה של פסק הדין בעניין מרקעים, תהייה נטייתו להתערב גדולה יותר (הגם שגם התערבות זו תעשה במשורה ובזהירות).

סיווג קבלני
סיווג קבלני הינו תנאי סף מתחייב במכרזים שעניינם ביצוע עבודות קבלניות. לא אחת מצריך הפרוייקט נשוא המכרז עבודות קבלניות במספר ענפים קבלניים. השאלה היא האם במקרה כזה יש צורך בתנאי סף הדורש סיווג קבלני מתאים לכל ענף בנפרד. למשל, האם במקרה שהפרוייקט מערב עבודות בנייה (ענף קבלני 100) ועבודות תשתית (ענף קבלני 200), יידרש סיווג בכל אחד מהענפים. בית המשפט העליון דן לאחרונה בסוגייה זו.

ע"א 20335-09-25 אופק אתרים 10 בע"מ נ' מי שמש בע"מ (נבו 11.1.2026)

תמצית העובדות הרלבנטיות:

v עניינו של הערעור הוא לתכנון וביצוע קו הולכה של ביוב בהיקף כספי משמעותי. העבודות הן בעיקרן עבודות תשתית.

v במוקד הערעור עומד אחד מתנאי הסף במכרז, לפיו על המציע להיות רשום בפנקס הקבלנים בענף בנייה בסיווג כספי ג'3. סיווג זה מתיר לקבלן בנייה בהיקף של כ-18 מיליון ₪ לאתר. המערערת טענה, כי נוכח היקפו הכספי הגדול של המיזם במכרז, העומד על 468 מיליון ₪, כאשר מתוכם 75 מיליון ₪ מהווים עבודות בנייה, לפי הנטען, ריכוך דרישת הסיווג והעמדתו על ג'3 בלבד, אינו סביר ואינו ענייני.

השאלה המשפטית

v כאשר הפרוייקט נשוא המכרז כולל עבודות ביותר מענף סיווג קבלני אחד, האם יש צורך בסיווג קבלני בכל אחד מענפים אלו, או שמא יש להסתפק רק בסיווג בענף הדומיננטי לצורך ביצוע העבודות?

נפסק:

v כאשר פרוייקט מחייב עבודות משני ענפים שונים יש להבחין בין שני מצבים. המצב האחד הוא כאשר העבודות הדומיננטיות במכרז הן בענף מסויים ("הענף הדומיננטי") אולם כחלק אינטגרלי מביצוען יש לבצע עבודות מענף אחר ("הענף המשני"). המצב האחר הוא כאשר העבודות בענף המשני נעשו לצד העבודות בענף הדומיננטי ואינן מהוות חלק נדרש לצורך ביצוען.

v לשם דוגמה: פרויקט אחד כולל הן סלילת כבישים והן בניית בניינים. ברור כי על המזמין לדרוש כי הקבלן יהיה רשום גם בענף כבישים תשתיות ופיתוח וגם בענף בניה. ואולם מנגד, כאשר מדובר בפרויקט הכולל סלילת כביש בלבד, אך נדרשת כחלק מסלילתו גם הקמת קירות תמך בעבודות בטון, כחלק מהמבנה ההנדסי של הכביש ולשם יציבותו, לא יידרש גם רישום בענף בניה, מפני שמדובר בעבודות שהן חלק אינטגרלי בסלילת הכביש.

v בענייננו, מהותו של הפרויקט נושא המכרז היא הנחת צנרת ביוב וביצוע עבודות פיתוח לרבות חציבה ומנהור. על הקבלן שיבצע את הפרויקט להיות בעל רישום בענף תשתיות כבישים ופיתוח (200) ובענפי המשנה הרלוונטיים שלו. לטענת המערערת יש לראות, למשל, בעבודות הבטון שיבוצעו במנהרה החצובה, כעבודות הדורשות רישום בענף בניה. הטענה נדחתה ונקבע כי מדובר בעבודות שמהוות חלק אינטגרלי מביצוע עבודות חפירת המנהרות והנחת צנרת הביוב ומהמומחיות הנדרשת כדי לבצען, ולא בעבודות בניה נפרדות העומדות בפני עצמן. משכך, הקבלן אינו נדרש להיות רשום גם בענף הבניה (100). הערעור נדחה.

הערות בשולי הפסיקה

v המבחן שמציב בית המשפט הוא "מבחן האינטגרליות". במידה והעבודות בענף המשני הינן טפלות לעבודות בענף העיקרי ונדרשות לביצוען, אין צורך בסיווג קבלני בענף המשני. אם העבודות בענף המשני עומדות בפני עצמן ואינן נחוצות להשלמת העבודות בענף העיקרי, יידרש סיווג קבלני גם בענף המשני.

v בית המשפט העליון, הגם שאימץ את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, דחה את הערת בית המשפט המחוזי לפיה ככל שעלות הבניה, שאינה מהווה חלק אינטגרלי מעבודות הנחת הצנרת, חורגת מהסכום המקסימלי המותר לביצוע תחת סיווג ג'3 – אזי תידרש החברה הזוכה לקחת קבלן משנה בעל סיווג מתאים לביצוע עבודות אלה.

v בנסיבות העניין, היקף העבודות בענף המשני היו שוליות יחסית לעבודות הענף העיקרי. השאלה האם פסק הדין היה דומה, גם לו היה היקפן משמעותי? לשאלה זו אין התייחסות בפסק הדין.