גיליון 3/2020

ערבות מיטיבה- בדרך לשינוי ההלכה?

הלכה מושרשת בדיני מכרזים היא, כי דינה של ערבות מיטיבה היא כדינה של ערבות מרעה. כך, בשורה ארוכה של פסקי דין נפסלו הצעות, שהערבות שצורפה אליהן הייתה ארוכה בימים ספורים מהנדרש או שסכומה גבוה, גם אם במעט, מהנדרש. הלכה זו מהווה, אולי, "נקודת הקיצון" של הגישה המשפטית המחמירה מאוד בשם עיקרון השיוויון עם פגמים בהצעות, בכלל, ועם פגמים בערבויות המכרז, בפרט. חוסר הנוחות, שמעוררת הלכה זו, ניכר בפסקי דין שונים של בתי המשפט לעניינים מנהליים. לאחרונה, הובאה הלכה זו (עע"מ 2628/11- "הלכת אפקון"), שוב, לפתחו של בית המשפט העליון.

עא 2789/20 אפקון בקרה ואוטומציה בע"מ נ' הבאר השלישית תאגיד מים וביוב

תמצית העובדות הרלבנטיות:
השאלות המשפטיות: נפסק:
o השופט עמית- קבע, כי יש לחזור ולבחון את סוגיית הערבות המיטיבה ההולכת ומסבכת יתר על המידה את הליכי המכרזים.
o השופט גרוסקופף- היה נחרץ אף יותר וקבע, כי לכלל, המורה על פסילת ערבות מיטיבה, אין לא תכלית ולא הצדקה. לגישתו, לא ניתן להבין מה היתרון, שצירוף ערבות מיטיבה יכול להעניק למציע, מהו הנזק שהדבר עלול להסב לעורך המכרז, וכנגזר מכך – כיצד נפגע עקרון השוויון?


הרמת מסך בדיני מכרזים וסעיפים המאפשרים "בדיקה ליברלית" של הצעות

לאחרונה מופיעים במכרזים שונים "סעיפים ליברליים", המיועדים להקנות לעורך המכרז גמישות וליברליות בנוגע לתיקונים, השלמות והבהרות של הצעות, שהוגשו במכרז. שאלות אודות תוקפם ואופן פרשנותם מעסיקים לאחרונה את בתי המשפט.

סוגייה אחרת השבה וצפה, היא סוגיית "הרמת המסך" בדיני מכרזים. כלומר, האם מציע במכרז יכול לזקוף לזכותו ניסיון או כשירות של גוף אחר (כמו למשל, של חברה אחות).

בפסק-דין מקיף, שניתן לאחרונה בבית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב, דנה כב' השופטת אגמון בנושאים אלה.

עת"מ (ת"א) 48410-03-20 סייפגארד חדשנות יישומית בע"מ נ' נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ

תמצית העובדות הרלבנטיות
השאלות המשפטיות: נפסק:

לסוגיית הרמת המסך:
השאלה היא אם התנהלות זו מחייבת התערבות בשיקול דעת ועדת המכרזים. הערות בשולי הפסיקה: