על בעל דין העותר לבית המשפט לעניינים מנהליים לבוא בידיים נקיות לבית המשפט. עם זאת, בחינת פסיקת בתי המשפט המנהליים בשנים האחרונות מגלה כי מצומצמים מאוד המקרים בהם נפסלו עתירות אך בשל חוסר ניקיון כפיים. במקרה כזה דן לאחרונה בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים.

עת"מ (י-ם) 541-12-14 נוריאל גדליה נ' חברת החשמל לישראל בע"מ

תמצית העובדות הרלבנטיות:

העותר התמודד במכרז שפרסמה חברת החשמל. העותר לא נבחר כזוכה במכרז.
העותר העלה טענות נגד המתמודדות האחרות:
העותר טען כי ועדת המכרזים לא ייחסה משקל מספיק לעובדה שנגד המציעים האחרים תלוי ועומד כתב אישום חמור הנוגע לביצוע עבירות על חוק ההגבלים העסקיים (להלן: "כתב האישום").
העותר טען כי אחת המציעות האחרות לא צירפה להצעה רשיונות עבודה של עובדים זרים המלמדים כי הללו זכאים לעבוד בישראל.
העותר טען כי מציעים אחרים צרפו להצעתם אישורים המהווים מעשה מרמה וזיוף.
התברר כי הצעתו של העותר נגועה בפגמים דומים מאוד לאלו אותם הוא מייחס למציעים האחרים:
ראשית, העותר כשל מלחשוף בעתירת את העובדה שעל פי כתב האישום הוא עצמו היה שותף אינטגרלי בביצוע עבירות על פי חוק ההגבלים העסקיים.
שנית, העותר עצמו לא צרף להצעתו רשיונות עבודה של עובדיו הזרים המעידים כי הללו זכאים לעבוד בישראל.
שלישית, העותר עצמו צרף להצעתו תצהיר הנגוע באי הצהרת אמת.

השאלה המשפטיות:

האם ניתן לפסול עתירה אך ורק בשל כך שהיא נגועה באי נקיון כפיים?

נפסק:

כלל ידוע הוא כי בית המשפט לעניינים מנהליים, כמו בג"ץ יושיט סעד רק למי שראוי לכך. מי שאינו תם לב ועתירתו מוכתמת באי ניקיון כפיים, לא יזכה לסעד של צדק, אפילו היו טעמיו טעמים הראויים להישמע לגופו של עניין.
העתירה מוכתמת בחוסר ניקיון כפיים. העותר מבקש להחיל דין אחד על המשיבים ודין אחר על עצמו. זאת נוסף על הגשת מצג עובדתי שגוי והגשת מסמכים מטעים יחד עם הצעתו. די בכך כדי לקבוע שיש לדחות את העתירה בגין אי ניקיון כפיים.

הערה בשולי הפסיקה:

ככלל למרות שעתירות הנגועות בחוסר ניקיון כפיים זוכות לביקורת שיפוטית נוקבת, הרי שבפועל בתי המשפט ממעטים לפסול הצעה אך בשל כך שהיא נגועה בחוסר ניקיון כפיים. במקרים רבים בית המשפט מבהיר כי אמנם די בחוסר ניקיון הכפיים בכדי לפסול את העתירה, אולם – בפועל אין הוא פועל באופן זה ודן בעתירה לגופה. כך גם בענייננו. בית המשפט קבע שדי בחוסר ניקיון הכפיים בו נגועה העתירה כדי להביא לדחייתה, אולם המשיך ודן בעתירה לגוף טענותיה.

אמות מידה לבחירת הזוכה – האם ניתן להשתמש במבחני עזר לניקוד אשר לא פורסמו מראש?

מכרזי אמות מידה ומשקלות מאפשרים לעורך המכרז לעצב מכרז המתאים במדוייק לצרכיו ולהעדפותיו. לצד זכות עורך המכרז לעצב את אמות המידה ומשקלותיהם לצרכיו, עומדת חובתו לקבוע אותן מראש ולפרסמן. על תוצאות המחדל מלעשות כן עמד לאחרונה בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה.

עת"מ (חי') 39567-12-14 ואכד נ' מ.מ. ג'דיידה מכר

תמצית העובדות הרלבנטיות:

עורכת המכרז פרסמה מכרז לבחירת יועץ משפטי חיצוני.
במכרז נקבעו שתי אמות מידה לבחירת הזוכה: לאמת המידה "איכות" ניתן משקל של 70% ואילו לאמת המידה "מחיר" ניתן משקל של 30%.
במסמכי המכרז לא ניתן פירוט כלשהו לאמת המידה של איכות. עם זאת הועדה המקצועית שמונתה לשם בדיקת ההצעות קבעה, באופן פנימי, אמות מידה משניות לאמת המידה "איכות". אמות מידה משניות אלה לא פורסמו ולא הובאו לידיעת המשתתפים. בין אמות המידה הפנימיות נכללו אמות מידה של גודל משרד, נסיון והתרשמות.

השאלה המשפטית:

האם ועדת המכרזים יכולה לקבוע לעצמה קריטריונים שלא פורסמו במסגרת מסמכי המכרז?

נפסק:

על מנת לשמור על עקרונות דיני המכרזים ובמיוחד על עיקרון השוויון, חייבים מסמכי המכרז להיות ברורים ומפורשים. אי בהירות בניסוח עלולה לגרום לכך כי התחרות בין המשתתפים לא תהא שוויונית ולא תהיה הוגנת. במסמכי המכרז חייב המזמין לפרט גם את אמות המידה לבחירת הזוכה ואת משקלה של כל אמת מידה.
הלכה היא משנקבע משקלה של כל אמת מידה לא תהייה הועדה רשאית לסטות ממנו שכן סטייה כזו תחשב כשינוי תנאי המכרז בדיעבד.
ניסוח אמות המידה צריך להיות בהיר ומפורט דיו על מנת שוועדת המכרזים תוכל להנחות את עצמה על פיהן וכן על מנת לאפשר למציעים הפוטנציאליים לקבל את מלוא המידע ולתכנן צעדיהם בהתאם.
פרסום מוקדם של אמות המידה ומשקלן (הניקוד) הוא חיוני שכן הוא מאפשר לכל משתתף להתאים את הצעתו לאמות המידה ולכלכל את צעדיו בהתאם. כאשר אמות המידה ומשקלן מוסתרים מעיני המשתתף, אין ביכולתו להתאים את הצעתו ולהגדיול סיכוייו. יתרה מכך, הסתרת אמות המידה מעלה חשש שמא קביעת אמות מידה לאחר הגשת ההצעות נועדה לקדם הצעה אחת על פני חברתה. יש בכך פגיעה בעקרון השוויון ובתחרות.
משכך נפסק כי די באי הפרסום של אמות המידה המשניות בכדי להביא לביטול המכרז.

הערה בשולי הפסיקה:

גם פסק דין זה מעיד על החשיבות בעריכה קפדנית ומושכלת של תנאי המכרז. הפעלת שיקול דעת בשלב עריכת המכרז הייתה צריכה להביא לניסוח אמות מידה ומשקלות בצורה מדוייקת ונכונה. ניסוח לא מספק של תנאי המכרז גרם לכך שעורך המכרז נאלץ להוסיף, רק בדיעבד, את מבחני המשנה ומשקלם. בכך טעה. טעותו הובילה לביטול המכרז.
הוראות תקנות חובת המכרזים (שלא הוחלו במישרין בפסק דין זה הדן במכרז של רשות מקומית) קובעות כי ועדת המכרזים חייבת לפרט במסמכי המכרז את המשקל היחסי של כל אחת מאמות המידה, ושל מבחני המשנה לאמות המידה, ככל שנקבעו. אולם תקנה 22ג(2) לתקנות חובת המכרזים מסייגת חובה זו וקובעת כי ועדת המכרזים תהא רשאית במקרים חריגים שלא לפרסם את השיעורים היחסיים של אמות המידה, את מבחני המשנה ואת אופן השקלול, אם השתכנעה כי יש בפרסום כאמור כדי לפגוע בניהול התקין של הליך המכרז. החלטה כזו מחייבת הנמקה בכתב.

עלון מידע זה כולל מידע כללי וחלקי בלבד ואינו מהווה יעוץ משפטי או תחליף ליעוץ משפטי פרטני.